ש: ספר לנו רגע מי זה תאי?
אני כרגע עובד באקספרס (בשנה וחצי האחרונות), לפני זה, זה סיפור ארוך… אבל בגדול, נולדתי בישראל, חייתי באוסטרליה רוב חיי, אבל גם חייתי במהלך השנים בשלוש ארצות נוספות בין קנדה לאירופה.
הרקע שלי הוא בעיקר במנהל עסקים, אבל אני גם אוהב שפות ואת העיסוק בהן. אני מאוד נהנה ממה שאני עושה היום.
ש: מתי התחלת לבטא את עצמך באנגלית?
ת: כשהייתי בן 8, ההורים שלי לקחו אותי ואת אחותי לטיול מסביב לעולם. לא ידעתי הרבה אנגלית לפני כן כי חיינו בישראל, אבל במהלך הטיול הכרתי ילדים ממדינות אחרות ולא הייתה לי ברירה אלא לדבר באנגלית.
ש: אז מאותה תקופה התחלת לדבר אנגלית והיא נהייתה שוטפת?
ת: כן, פחות או יותר. חזרנו לישראל לשישה חודשים ואז עברנו לגור באוסטרליה כשהייתי בן 10. לקח לי שלושה חודשים בבית ספר יסודי באוסטרליה עד שהתחלתי לדבר אנגלית שוטפת לחלוטין.
מה אתה מוצא מרתק באקספרס?
ת: יש הרבה דברים מרתקים. אבחר שניים עיקריים: הראשון הוא פנימי של הצוות. המנטליות שלנו שקשורה ללימוד וחינוך שקורה כל הזמן… אנחנו מאמינים שזה יכול להתבצע, בטח היום כשכולנו מחוברים לאינטרנט ואין שום דבר שמונע מאיתנו ללמוד. ואין לנו צורך בתעודות ותארים… אנחנו מתמקדים בעשייה והשגה של דברים, ולא בתיאוריה. מבחינה חיצונית, אותם ערכים עוזרים לנו להשפיע על האנשים בקהילה שלנו בכך שאנחנו גורמים להם להבין שלימוד שפה הוא משהו שאפשר להשיג שיפור בו גם כשאתה לא גר באוסטרליה או בארצות הברית… ברגע שאנשים מתחילים להבין בזה, זה מדהים לראות מה הם יכולים להשיג. כולנו באקספרס חווים את זה דרך המתאמנים שלנו. זה ממש מעורר השראה.
אז מה למדת על עצמך במהלך העבודה באקספרס?
ת: תמיד הייתי אדם סקרן. אקספרס לימדה אותי להתמקד במובן הפרקטי של החיים. לא רק לדבר על הדברים- כמו שעושים באקדמיה- למרות שאני עדיין מצוין בזה, בלחקור ולגלות כל מיני דברים… אבל אקספרס גרמה לי להבין שצריך גם לעשות עם זה משהו, שאפשר לעשות הרבה דברים גם אם אתה יודע רק 20% או 30% בקשר לנושא מסוים, לפי חוק העשרים-שמונים שאומר ש-20% ידע יכולים להביא לך 80% תועלת. כך שבאקספרס למדתי להתחיל לפעול גם כאשר אני לא מומחה בנושא מסוים ולהתמחות בו תוך כדי תנועה.
ש: תוכל לספר איך נראה יום עבודה שלך באקספרס, כמאמן ואחראי להכשרת מאמנים אחרים?
ת: כל יום הוא שונה מקודמו. רוב העבודה של כולנו היא האימון עצמו. יש לי קרוב ל-50 מתאמנים. בכל יום יש לי בין 7 ל 12 שיחות אימון, לרוב הן קורות בבקרים ובערבים. ברוב היום אני עם אוזניות באוזניים, הולך ברחבי הבית… שיחות נוספות שאני עושה הן שיחות התאמה עבור מתעניינים בתכנית שלנו, בין שיחה אחת לארבע כאלה ביום. בנוסף לכך אני גם אחראי להכשרה של המאמנים האחרים… אחרי הראיון הזה אני הולך לעזור למיכל לעבוד על כישורי האימון שלה. ואני עדיין עוסק לעיתים בניהול המוצר שלנו, תפקיד אותו מילאתי בעבר. אני עובד עם נועם ועם ניר על שיפור המוצר, בעיקר בהקשר של מערכת הלימוד החדשה אלינו עברנו לפני מספר שבועות. היומן הממוחשב שלי מאוד דינאמי והוא מלא בכל מיני צבעים. אני צריך להחליף בין הרבה כובעים וזה משהו שנהייתי ממש טוב בו אחרי שהבנתי את החשיבות של ניהול זמן באופן יעיל ואפקטיבי.
ש: זה גם מאתגר, נכון? כי בכל אחד מהכובעים שלנו אנחנו צריכים לבצע את הדברים כמו שצריך. בתור מאמן אתה צריך לתת למתאמנים שלך את האימון הכי טוב שאתה יכול, וגם בשיחות ההתאמה, בניהול המוצר ובעבודה איתנו המאמנים האחרים אתה צריך להיות בשיאך.
ש: איך אתה מתמודד עם החלפת הכובעים?
ת: זה תמיד בא לי באופן טבעי. תמיד הייתי טוב בהחלפת מצבים. אני חושב שזה קשור לאהבה שלי לשפות; אני דובר ארבע שפות ובכל אחת מהן אני אדם שונה. מכיוון שלמדתי כל אחת במדינה אחרת אני מסוגל לעשות את זה. אם אני אחליף עכשיו לעברית, אני אהיה בנאדם שונה. זה מצחיק. בצוות אתם תמיד צוחקים עליי שאני לא אותו בן אדם כשאני מדבר עברית.
ש: זה ככה גם בשבילי עם אנגלית. אני מרגישה שהטון והקול שלי משתנים כשאני מדברת באנגלית.
ת: כן, זה חלק מהמאפיינים של שפות. לכל אחת מהן יש הרמוניה שונה ואינטונציה שונה. וזה מתקשר לעבודה שלנו, כי שיחות האימון הן באנגלית אבל שיחות ההתאמה הן בעברית. אז בכל סוג של שיחה אני תאי קצת אחר ואני צריך לשנות פאזה. אבל אני אוהב את זה.
הייתי אומרת שאתה יותר רציני כשאתה מדבר אנגלית, ובעברית אתה יותר כמו ילד… זה מעניין. אני לא מכירה אותך בשפות אחרות.
ש: מה לגבייך מפתיע אנשים אחרים?
ת: בכנות, משהו שקיים בי עוד מהילדות ומגיל ההתבגרות ומשפיע עליי עד היום הוא זה שאני מופנם וביישן. זה משהו שעבדתי עליו במהלך השנים ועכשיו בתפקיד שלי, כשאני מדבר עם כל כך הרבה אנשים ומאמן אותם, נדרש ממני הרבה ביטחון עצמי – תכונה שאנחנו עובדים עליה בצוות שלנו וגם עם כל המתאמנים שלנו. כך שיש לנו את הכלים להתגבר על זה ואני עשיתי את זה בגיל צעיר מאוד, כי הייתי ביישן בטירוף ומופנם מאוד אפילו בשפות ששלטתי בהן. זה משהו שעבדתי עליו הרבה מאוד ואני שמח להראות לאנשים אחרים שזה אפשרי. כי רובם יבואו ויגידו "אני, פרזנטציה באנגלית בחיים לא אעשה!". ואני אומר להם שאני לא הייתי מעיז אפילו לענות לטלפון או לשאול את השומר בשער איזו שאלה כי הייתי כל כך ביישן. אז אני אומר להם שאם אני הצלחתי להתגבר על זה, גם הם יכולים. וזה משהו שהרבה אנשים לא מאמינים לי לגביו.
ש: נכון, כי יש לך את התכונה הזאת שזה נראה כאילו אתה מרגיש בטוח בעצמך בכל סיטואציה שלא תהיה, גם במקרים של חוסר נוחות, כמו למשל בתוך הצוות שלנו כשיש אי-נעימויות שאנחנו חווים… אתה עדיין נראה רגוע. אני חושבת ששאלתי אותך כמה פעמים אם דברים בכלל משפיעים עלייך. הייתי מאוד מופתעת כשאמרת לי שפעם היית ביישן.
ת: זה דרש הרבה עבודה. לא נולדתי לתוך זה, למרות שזה גם קשור למשפחה שבה גדלתי ולדרך שבה ההורים שלי גידלו אותי. אבל אל תחשבי עליי כעל מישהו שלא מאבד את העשתונות שלו בשום סיטואציה. את יכולה לשאול את בת הזוג שלי 😉
תודה רבה על הריאיון