דברים שרואים מכאן לא רואים משם
מוחשי לעומת מופשט: מה הכוונה ואיך זה עוזר לנו ללמוד אנגלית? בואו נשתמש בנהיגה על הכביש כדי להבין יותר טוב את ההבדל בין מוחשי (physical) לעומת מופשט (abstract). בפנייה שמאלה מכביש דו-סיטרי לכביש חד סיטרי, לאיזה מסלול בכביש נכנסים? לוקח לנו שניה לדמיין את זה… אנחנו עדיין מנסים לחשב מאיפה ולאן, נכון? זה מבלבל, למרות שאם היינו על הכביש עכשיו זאת פעולה שהיינו עושים בצורה אוטומטית.
ללמוד לנהוג בצורה מופשטת (בתיאוריה), בלי החוויה המוחשית בתוך הרכב והנהיגה בפועל בהתאם לתנועה, זאת פשוט משימה בלתי אפשרית. ככל שאנחנו הופכים חוויית לימוד למוחשית יותר, כך יותר קל לנו לתפוס את הסיטואציה, לזכור אותה בראש ולדמיין באמצעותה סיטואציות נוספות אליהן נדע להגיב בעתיד.
בואו נעשה תרגיל ביחד:
1) חישבו רגע ואימרו בבקשה בקול רם 5 מוצרים שאין לכם כרגע ואתם רוצים לקנות בעתיד.
2) עכשיו, ציינו בקול רם 5 מוצרים שיש לכם במטבח או בחדר אחר בבית בו אתם לא נמצאים כרגע.
3) לסיום, תאמרו בקול רם 5 מוצרים שיש מסביבכם בחדר בו אתם נמצאים.
איזו משלוש השאלות הייתה לכם הכי פשוטה?
>> בשאלה הראשונה אתם נדרשים לדמיין ולהתרכז.
>> בשאלה השניה אתם נדרשים להפעיל את הזיכרון.
>> ובשאלה השלישית אתם כמעט ולא צריכים לחשוב, פשוט להסתכל סביב ולהגיד מה אתם רואים.
בעצם עשינו מעבר ממופשט למוחשי; בין דבר מופשט שאנחנו צריכים לדמיין, לבין מה שקיים באופן ממשי מול העיניים שלנו.
ואיך זה עוזר לנו ללמוד אנגלית?
כשאנחנו לומדים משהו חדש אנחנו רוצים להגיע לשטף ביצועי כמה שיותר מהר – או במילים אחרות, אנחנו רוצים להיות מסוגלים לדבר אנגלית – כי רק משם נוכל בעצם להתחיל להשתפר.
אבל אם אין לנו בסיס מוחשי אליו אנחנו יכולים להיצמד, קשה לנו מאוד להגיע לשטף הזה ואנחנו פשוט נתקעים.
בואו ננסה עוד תרגיל ביחד:
1) אימרו בקול רם אילו 5 פרטי לבוש אתם לובשים עכשיו ובאילו צבעים הם?
2) אימרו בקול רם אילו 5 פרטי לבוש יש לכם בארון הבגדים ומה הצבעים שלהם?
3) לסיום, חישבו רגע והגידו בקול רם אילו 5 פרטי לבוש הייתם רוצים לקנות ומה יהיו הצבעים שלהם?
מה היה שונה בתרגיל הזה? שימו לב, שהפעם עברנו מהמוחשי למופשט.
>> בשאלה הראשונה כמעט לא הייתם צריכים לחשוב, רק להגיד את הדברים כמו שהם.
>> בשאלה השניה נדרשתם להפעיל את הזיכרון.
>> בשאלה השלישית הייתם צריכים להפעיל גם את הדמיון.
אם לא הייתם יודעים להגיד באיזה צבע הבגדים שאתם לובשים עכשיו, כנראה שלא היה טעם לשאול אתכם על הצבעים של הבגדים בארון שלכם, נכון? ואם אתם לא יכולים להיזכר בצבעים שכבר יש לכם בארון, הרי אין שום סיכוי שתוכלו לדמיין אילו צבעים תרצו עוד להוסיף לו… מבינים?
הרבה יותר קל לנו לחבר מילים לתמונות בזמן שאנחנו חווים חוויה (מוחשי) לאחר מכן, נוכל לגשת לאותן תמונות שיש לנו בזיכרון ולהצמיד להן מילים. בסוף, אולי, נוכל גם לאלתר ולהמציא סיפורים באמצעות אותן מילים ותמונות (מופשט).
מה הבעיה עם שינון?
כאשר אנחנו משננים משהו מספיק פעמים אנחנו בסופו של דבר זוכרים אותו. אבל, קשה לנו לחבר אותו למציאות החיים שלנו – למשהו מוחשי. כאשר אנחנו משננים מילה אנחנו לא יוצרים באמצעותה זיכרון ולכן כאשר ננסה לשלוף אותה תוך כדי שיחה, יהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי. היא לא נשמרה בזיכרון.
הזיכרון שלנו מבוסס על החושים שלנו:
* זיכרון ויזואלי- תמונות
* זיכרון שמיעתי- צלילים
* זיכרון תחושתי (רגשות ותחושות).
אוצר המילים שלנו נבנה בהתחלה על בסיס הקשרים פיזיים. אם אתם אומרים כרגע למישהו "שים את הנתונים במערכת, ושלח את המייל" שימו לב איך היד שלכם מאותתת תנועה של "שים" – כמו להניח – ו"שלח", כמו מכתב.
מפתיע, הא? למרות שמדובר בכלל על כמה קליקים בעכבר שיבצעו את הפעולות האלה.
הגוף שלנו זוכר את הפעלים "שים" ו-"שלח" בצורתם הפיסית (מוחשית) אותה הוא חווה.
תמונה שווה כמה מילים?
בואו נעשה עוד תרגיל שימחיש לנו את ההבדל בין מילים שהמוח שלנו זוכר באופן מוחשי לבין כאלה שלא.
תעצמו עיניים לרגע ותחשבו על המילה 'שולחן'. מה קופץ לכם לראש? נכון שדמיינתם את השולחן במשרד/בבית/בסלון?
הייתה לכם בראש תמונה שהמוח שלכם קישר עם המילה "שולחן". ברגע שהוא נדרש 'לשלוף' שולחן הוא ידע בדיוק לאן ללכת.
עכשיו תעצמו עיניים שוב ותחשבו על המילה table. מה ראיתם? נכון שקפצה לכם לראש המילה t-a-b-l-e, כתובה בדימיון שלכם עם האותיות באנגלית? למה לא ראיתם את השולחנות שתיארתם בתרגיל הקודם?
הסיבה שראיתם את המילה table באנגלית היא כי ביום יום כשאתם רואים שולחן, המוח שלכם מתייחס אליו כ"שולחן", לא כ – table. המילה "table" היא רק מילה נרדפת ל"שולחן" והיא לא מחוברת לחוויה מוחשית, אלא למילה כתובה על דף. ברגע שתתחילו לזכור מילים באנגלית באופן מוחשי, הן ייתווספו למאגר שזמין למוח לשליפה מהירה.
אז איך אנחנו עושים את זה? למידה מוחשית.
חשוב שנכיר בכך שהמוח שלנו לומד הכי טוב דרך החושים שלנו.
ברגע שנבין זאת וניתקל במילה שאנחנו מתקשים לזכור באנגלית, נוכל במודע להעביר את המילה דרך אחד הפילטרים החושיים שלנו ונקשר בינה לבין חוויה פיסית שמוכרת לנו מהעולם האמיתי.
אם אנחנו נתקלים במילה jar ולא יודעים מה הפירוש שלה, אנחנו ככל הנראה לא נצליח לזכור אותה בהמשך אם רק נחפש אותה בגוגל ונראה שהפירוש שלה הוא 'צנצנת'. אבל אם, בפעם הבאה שנכין לעצמנו כוס קפה, נגיד לעצמנו:
"This is a jar of coffee. I'm holding the jar in my hand",
יש סיכוי גבוה יותר שהמוח שלנו יזכור את המילה הזאת באופן שיאפשר לו לשלוף אותה לשימוש חוזר בעתיד, עכשיו כשהיא קשורה בזיכרון חושי.
רוצים לדעת עוד על השיטה שלנו? צפו בסרטון ההדרכה החינמי שלנו.
חושבים שהתוכנית מתאימה עבורכם? קבעו שיחת התאמה עם אחד המאמנים או המאמנות שלנו.