אנגלית? זה לא בשבילי…
שאלתם את עצמכם פעם איך יכול להיות שאנחנו לומדים אנגלית לאורך השנים בבית הספר, משננים שוב ושוב מילים וחוקים, אבל לא מצליחים לפתוח את הפה במהלך שיחה? ולמה אנחנו מקבלים את זה כמו גזירה משמיים: "אין מה לעשות, זה כנראה לא בשבילי אם עד עכשיו לא הצלחתי לקלוט את זה", או "יכול להיות שאני מקרה אבוד, שזה לא בגנים שלי…", ואולי פשוט "אין לי קליטה לשפות"? חלקנו אמרנו לעצמנו את המשפטים האלה אחרי שניסינו ללמוד אנגלית בבית הספר, אבל חשבתם פעם שאולי לא אנחנו הבעיה?
למידה אינסטינקטיבית
בואו נחשוב על זה רגע: כשהתחלנו לדבר בשפת האם שלנו, האם ישר הוצאנו מילים ומשפטים שלמים מהפה? ברור שלא…
זה התחיל מהברות, חודשים שלמים של "אה – אי – או", שלאחריהם התקדמנו ל- "בה – בי – בו", הרבה זמן עבר עד שהתחלנו להגיד מילים, שלא לדבר על משפטים… אבל לא הפסקנו לנסות, עוד ועוד, עד שבסוף דיברנו שוטף! אז מה ההבדל? במה שונה תהליך הלמידה הראשוני – האינסטינקטיבי – מתהליך הלמידה אליו הורגלנו בבית הספר? איך זה שהצלחנו ללמוד שפת אם, אבל ללמוד שפה שניה זה כבר סיפור אחר? (שלא לדבר על שלישית או רביעית…)
לשנן אנגלית או להתנסות בה?
למה שנים של לימוד שפה אקטיבי כתינוקות, שכלל בתוכו שלבים של חיקוי >> ניסוי >> טעייה >> תיקון, הוליד תוצאות, ואילו שנים של לימוד אנגלית בכיתה, בצורה פאסיבית, שם עסקנו בקריאה וכתיבה של מילים >> שינון >> מבחנים, הוליד שתיקה מביכה וחוסר ביטחון? (הפותר נכונה את השאלות מתבקש לשלוח את התשובות בדואר לגורמים הרלוונטיים).
לעומת זאת, זוכרים איך למדנו לרכב על אופניים? או אולי איך לימדנו את הילדים שלנו לרכב עליהם? קיבלנו כמה שריטות במרפקים והברכיים לפני שהתחלנו לנסוע בביטחון, אבל היום אנחנו עדיין יודעים לרכב על אופניים, למרות שעברו כבר שנים רבות מאז שלמדנו לרכב?
עכשיו, הרשו לנו להציג לכם כאן שיטה מהפכנית שתמנע מהילד שלכם לרכב על אופניים בכמה שלבים פשוטים (רמז: היא דומה לשיטה שמונעת מכם לדבר אנגלית היום):
1. הסבירו לילדכם את כל עקרונות ה"עשה ואל תעשה" של רכיבה על אופניים.
2. תנו לו לשנן ו-וודאו ע"י מבחן עם ציון כי הוא אכן זוכר את כל העקרונות (עדיף לפי הסדר בו לימדתם אותו).
3. תנו לו אופניים ובקשו ממנו לצאת לרכיבה.
4. אם הוא לא מצליח לרכב עליהם חַלָק מהשנייה הראשונה, קחו ממנו את האופניים והסבירו לו (בעדינות) שזה כנראה לא בשבילו ושהוא צריך לחזור על החומר לפני שינסה לרכב שוב.
הכי חשוב, לא משנה מה קורה: אל תתנו לו להרגיש שזה בסדר לטעות כמה פעמים לפני שהוא מצליח!
בנים גידלנו ורוממנו?
מה יקרה לילד שלכם, שלמד באופן כל כך "מוצלח" לרכב על אופניים בעזרת השיטה המהפכנית שהצגנו כאן? כשהוא יגדל וירצה ללכת לעבוד כשליח ב"וולט" כמו כל החבר'ה שלו, כדי להרוויח קצת כסף ולקבל תחושת עצמאות, כנראה שתסבירו לו שהוא יצטרך לחפש עבודה אחרת: "זוכר כשהיית קטן? שניסית לרכב על אופניים ולא הצלחת להבין את כל ההסברים מהמבחן? אופניים זה לא ממש בשבילך, עזוב…".
למה זה נשמע לנו כל כך מוזר? כי כשמדובר באופניים, ברור שאי אפשר ללמוד לרכב עליהן בלי להתנסות ברכיבה בפועל. גם ברור לנו שאם נעביר ילד חוויה כזו נרמוס את תחושת המסוגלות שלו (לפחות בכל הקשור לרכיבה על אופניים). אבל אם אנחנו לא מדברים אנגלית שוטף למרות שהסבירו לנו את כל החוקים, אנחנו מסיקים ש"כנראה שאין לנו קליטה לשפות"… אתם מבינים את האבסורד? לדבר אנגלית שוטף בלי להתאמן על זה, זה משהו שאנחנו אמורים לעשות בעיניים עצומות! הרי למדנו את הדקדוק, שיננו טבלאות של פעלים ורשימות של אוצר מילים… אז איך זה לא עובד? אז זהו, שלא ככה זה עובד. התהליך הוא בדיוק אותו תהליך למידה כמו ברכיבה על אופניים; כשאנחנו נדרשים לשנן ולזכור חוקים, המוח שלנו משנן אותם כפשוטם ומשאיר אותם כמו תמונות קפואות בזיכרון – לא כפעולות אותן הוא לומד ליישם. אותו הדבר קורה עם האנגלית שלנו, אם לא נתרגל אותה, אנחנו לא נלמד ליישם את החוקים שעשינו מאמצים כה גדולים לשנן. השפה מהר מאוד תישכח במחסן המנטלי שלנו ותעלה חלודה ואבק.
לעשות לעצמנו בית ספר
בשנים האחרונות נכנס טרנד חדש לאופנה: במקום ללמד ילדים לרכב על אופניים רק בגיל שבו הם מסוגלים להכיל את כל הפעולות השונות שהלימוד דורש, נותנים להם "אופני איזון" ברגע שהם מסוגלים ללכת. ככה הם רצים תוך כדי שהם יושבים על הכסא ולאט לאט הם לומדים להרים את הרגליים באוויר ולשמור על איזון ליותר ויותר זמן. בסופו של דבר הם כבר יודעים לאזן את עצמם בצורה טבעית ובעצם לומדים לרכב על אופניים מבלי להרגיש. כשהם צוברים מספיק ביטחון על אופני האיזון, הם עוברים לרכב על אופניים אמיתיים עם פדלים ורק צריכים ללמוד לדווש. האמת שזה מזכיר קצת את הצורה האינסטנקטיבית שבה למדנו לדבר. אופני האיזון בעצם מפרקות את תהליך הלמידה לחתיכות אותן הילד מסוגל ללעוס, לעבד ולבלוע, תוך כדי שהוא צובר ביטחון בפעולה חדשה אחת בכל פעם.
הדבר החשוב ביותר בתהליך למידה מיטיב הוא שהילד לומד את הפעולות הנדרשות תוך כדי ביצוע. הוא לא לומד חוקים שאומרים לו ממה להימנע, אלא עושה טעות, חווה חווייה שלילית (נפילה, סטייה מהנתיב וכו') ואז לומד להתנהג אחרת כדי להימנע ממנה בעתיד. העובדה שאנחנו חייבים לבצע את הפעולה כדי באמת ללמוד אותה, נראית לנו הכי טבעית בעולם כשמדובר בפעולות פיזיות. כשאנחנו לומדים אנגלית בבית הספר, אנחנו משננים אותה בתיאוריה שנים, אבל השפה לא קיימת עבורנו בעולם הפיזי. קצת בעייתי לאור העובדה שדיבור הוא פעולה פיזית לכל דבר; לכן, אם נרצה להפוך לדוברי אנגלית, נצטרך להתחיל להתייחס ללימוד אנגלית כאל משהו שאנחנו עושים במרחב הפיזי (גם מחוץ לכותלי הכיתה). נעשה זאת על ידי שימוש ודיבור באנגלית כמה שיותר ברמה היומיומית.
למידה = רכישת התנהגות חדשה
למידה היא רכישת התנהגות חדשה ולא שינון עובדות על מנת לעבור מבחן. כדי ליצור שינוי בהתנהגות אנחנו צריכים לבצע אותה – להתנסות בה וכך לרכוש אותה – רק אז נוכל לעבור לשלב הבא. כדי ללמוד אנגלית, אנחנו צריכים לשמוע דוגמא (לא הסבר), לחקות אותה מספר פעמים (בקול רם), עד שנרכוש את המיומנות או ההתנהגות באנגלית אותה נוכל להמשיך וליישם ביום-יום.
כשאנחנו לא מבינים מילה או תבנית באנגלית, נשאף תמיד להבין אותה על ידי שימוש בה בתוך משפט באנגלית (מבלי להתעכב על התיאוריות העומדות מאחוריהן). חשוב להבין, ככל שנקיף את עצמנו יותר בתכנים באנגלית, נחשוף את עצמנו ליותר דוגמאות בהן נוכל להתנסות ואותן נוכל ללמוד ליישם. בין אם אנחנו רואים סדרה בנטפליקס, שומעים פודקאסט או הרצאה באנגלית, או מאזינים לשירים באנגלית, כל תוכן כזה הוא הזדמנות עבורנו לאסוף דוגמאות אותן נוכל לחקות ולהוסיף לארגז הכלים שלנו באנגלית. על מנת ללמוד להשתמש במה ששמענו, נתחיל לחזור אחרי מילים ומשפטים מתוך התכנים אותם אנחנו צורכים.
למשל, ראיתם פרק של הסדרה "חברים"? בחרו את הדמות האהובה עליכם, נסו לחזור אחרי מילים ומשפטי מפתח שהיא אומרת. גם אם בהתחלה אתם תופסים רק מילה פה או שם, ככל שתתמידו תשפרו את יכולות החיקוי שלכם. לאט לאט תוכלו לשפר את אוצר המילים, ההגייה ולהטמיע תבניות תחביר נכונות. באמצעות חיקוי תתחילו להכניס את התבניות והמילים לרפרטואר שלכם בצורה טבעית – אינסטנקטיבית. נעשה זאת מבלי לנסות להבין את החוקים התיאורטיים מאחורי המשפטים והמילים, בדיוק כמו שעשינו בתור ילדים כשלמדנו את שפת האם שלנו. (רוצים לדעת יותר על טכניקת החיקוי? מוזמנים לקרוא את הכתבה שלנו בנושא החיקוי, המסבירה על החשיבות של הפעולה וכיצד היא מתבצעת).
ככל שנעשה זאת יותר, נמצא דוגמאות שיעזרו לנו לתקן את הטעויות שלנו באנגלית בעצמנו. אם אנחנו עדיין סקרנים (אחרי שכבר הפנמנו את המילים או החוקים), על-ידי שימוש בדוגמאות, נוכל להתעניין בהסבר התיאורטי העומד מאחוריהן. אבל תמיד חשוב לזכור שההסבר הוא לא העיקר ושלא בעזרתו נלמד אנגלית, אלא באמצעות שימוש ודיבור בשפה כמה שרק נוכל.
רוצים לדעת עוד על השיטה שלנו? צפו בסרטון ההדרכה החינמי שלנו.
חושבים שהתוכנית מתאימה עבורכם? קבעו שיחת התאמה עם אחד המאמנים או המאמנות שלנו.