"ארבעה וקטורים ללימוד שפה "
לפני שאנחנו מתחילים לדבר על ארבעה וקטורים המשמשים אותנו ללימוד שפה, בואו ניזכר בתקופה שבה למדנו נהיגה.
זוכרים איך כשהלכנו ללמוד נהיגה, נכנסנו לאוטו בפעם הראשונה ואמרנו למורה:
"עד שאני לא אלמד להכניס להילוך ראשון בצורה מושלמת, אני לא מתחיל לנסוע!".
אה, אתם לא זוכרים כזה דבר? ברור שלא… זה לא קרה כי היינו קשובים ולהוטים להתנסות בנהיגה למרות שלא היה לנו ניסיון קודם.
מרוב שהיינו להוטים נכנסנו לאוטו והמורה ישר הסביר לנו על הרכב. מייד לאחר מכן הכנסנו להילוך ראשון ונסענו באופן חלק. את זה אתם בטוחים זוכרים! אה, רגע, גם זה לא קרה?
אולי מה שקרה זה שהקלאץ' קפץ כמה פעמים והאוטו נכבה? ואז המשכנו לנסות עד שבסוף הבנו איך להתנהג עם הקלאץ' והאוטו התחיל לנסוע?
אם אתם נוהגים כיום ברכב אז כנראה שהתשובה לשאלה האחרונה היא כן.
איך הצלחנו להתגבר על חוסר הביטחון? זה די פשוט: עשינו >> טעינו >> תיקנו >> עד שנסענו…
אז למה אנחנו לא מצליחים לעשות תהליך דומה של ניסוי, טעייה ושיפור גם עם האנגלית שלנו? מה מדליק אצלנו את הרמזור האדום? מי שם לנו ברקס?
אצל רבים מאיתנו הרמזור האדום נדלק כשאנחנו צריכים לדבר אנגלית ואנחנו מיד בולמים את עצמנו. מכיוון שהדיבור הוא ההילוך הראשון של השפה, על מנת לנסוע אנחנו מוכרחים ללמוד להשתמש בו. אבל איך עושים את זה? מאיפה מתחילים?
באקספרס יש לנו ארבעה הרגלים באמצעותם אנחנו מכניסים להילוך ראשון. הם משפיעים על היכולת שלנו לתקשר באנגלית ועוד מעט נבין למה. ארבעת ההרגלים הם אהב"ת: אוצר מילים, הגייה, ביטחון עצמי ותחביר. היום נכיר אותם אחד אחד.
אוצר מילים – בדיוק כמו התמרורים בכביש
הרבה פעמים, אנחנו מחפשים מילים באנגלית על הדף, במקום לחפש אותן בחיים עצמם.
אם נבין שהאנגלית נמצאת מסביבנו תמיד, נוכל לזהות הזדמנויות לתרגל אותה במהלך היום.
כאשר אנחנו מגלים את האנגלית ביומיום – בשגרה שלנו – אנחנו בעצם נחשפים לאנגלית שרלוונטית לנו, לא סתם לרשימה אקראית של מילים שקיבלנו בשיעור או מצאנו און ליין.
אם נחזור רגע לשיעורי הנהיגה שבפתיח, ניזכר שגם שם לא פתחנו את דף התמרורים מספר התאוריה בתחילת כל שיעור וניסינו לשנן אותם למקרה שניתקל בהם בדרך. התחלנו לנסוע והתייחסנו למה שראינו סביבנו על הכביש. כך יכולנו להבין את משמעות התמרור לפי ההקשר (הקונטקסט). רק כאשר משהו לא היה לנו ברור שאלנו את המורה. אגב, זאת גם הצורה בה למדנו עברית בתור תינוקות או ילדים.
אז כמובן שאנחנו לא נמנע מעצמנו לעלות על הכביש רק משום שאנחנו לא זוכרים בעל פה את כל התמרורים מהחוברת!
בדיוק כמו שאנחנו לא צריכים להימנע מלדבר אנגלית רק כי אנחנו לא יודעים את כל המילים בשפה.
הגייה – ללמוד לנהוג נכון – באנגלית
הגייה היא בסיסית וחיונית בתהליך רכישת השפה.
היא לא רק "הדובדבן שבקצפת", כמו שאנחנו לפעמים נוטים לחשוב: "אנשים יבינו אותי בלי קשר למבטא שלי". אנחנו צריכים להבין שהגייה לא קשורה רק לדרך בה אנחנו מדברים אנגלית. הגייה חשובה גם לדרך בה אנחנו שומעים את השפה: ככל שאנחנו הוגים טוב יותר, אנחנו שומעים טוב יותר ומבינים טוב יותר. על הכביש, שליטה טובה בהגה תאפשר לנו לנוע יותר בחופשיות, לעקוף ולפנות בצורה בטוחה יותר ואפילו לחנות ברוורס או לעשות פניית פרסה.
ומה אם היינו אומרים לכם שלהיות נהג מונית מבלי לדעת לעשות פרסה ברחוב צר, זה בדיוק כמו לחיות בעולם העסקים וההיי-טק מבלי להיות מסוגל להגיד את המילה Entrepreneur (יזם), זה נראה לכם הגיוני?
ביטחון עצמי – ומדוע חשוב לבנות אותו בעצמנו
הרבה פעמים אנחנו חושבים שהימנעות מטעויות תגרום לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו. אבל האמת היא שיש גם אנשים בעלי אנגלית שוטפת יחסית שלא מרגישים טוב עם הרמה שלהם.
בגלל זה רבים מאיתנו מוכנים לדבר אנגלית בחו"ל עם תיירים, בלי לחשוב בכלל על האנגלית שלנו ואיך היא נשמעת. אבל במקום העבודה? בחיים לא נפתח את הפה באנגלית… במקסימום נעביר פרזנטציה שכתבנו ושיננו אותה מילה במילה מראש.
כשיגיע שלב השאלות והתשובות נמהר להעביר את השרביט למישהו אחר, ש"כן יודע אנגלית", או שנבקש שישלחו לנו במייל. אנחנו נעשה הכל כדי לא להרגיש חסרי אונים.
אבל זו בדיוק הטעות שלנו. ההימנעות מהטעויות מונעת מאיתנו את ההזדמנות ללמוד מהן, הרבה יותר ממה שהיא מונעת מאיתנו פאדיחות.
בשיעורי הנהיגה, אחרי שהמורה מלמד אותנו את הבסיס ומכין אותנו להתמודד עם מצבים לא מוכרים, אנחנו מתחילים לנהוג לבד וללמוד מהטעויות שלנו. אנחנו נהפכים למורים של עצמנו. כמו שזה אפשרי בנהיגה זה אפשרי גם בלימוד אנגלית. אנחנו צריכים להתחיל לעשות >> לטעות >> לתקן.
תחביר – ממש כמו כללי הנהיגה בכביש
כשלמדנו אנגלית בבית ספר, היה חשוב למורה שנדע את החוקים של השפה כדי שנעבור מבחן. ידענו מה זה Present Progressive, Present Simple, ועוד המון מושגים בדקדוק שעד היום רק מבלבלים אותנו.
אבל תכל'ס, זה לא עזר לאף אחד מאיתנו לפתוח את הפה או להתחיל לדבר. זה לא גרם לאף אחד מאיתנו להרגיש שאנחנו יודעים לתקשר באנגלית.
על הנייר, ידענו מה בא מתי, אבל בפועל, כשרצינו באמת לדבר,
הכל התערבב ומצאנו את עצמנו מגמגמים (במקרה הטוב) או פשוט שותקים (במקרה הפחות טוב).
העניין הוא כזה: אנחנו לא צריכים ללמוד את המבנה של השפה, אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בה. בדיוק כמו שלא היינו צריכים ללמוד את המבנה של הרכב, אלא רק איך להשתמש בו. כשנתחיל להשתמש באנגלית באופן רב ומגוון ככל שאנחנו יכולים, יהיה לנו יותר ויותר קל לתקן את הטעויות של עצמנו. אז, המבנים והדפוסים של השפה יתחילו להיקלט במוח שלנו באופן טבעי. לא נצטרך להתאמץ כל כך לזכור אותם.
אז מה עושים?
כשאתם נתקלים במילה באנגלית שאתם פחות-או-יותר מכירים אבל לא בטוחים איך להשתמש בה, תשאלו את גוגל מה הפירוש שלה בדיוק. אחר כך, תשמעו איך מבטאים אותה ונסו לבנות איתה משפט. בתור התחלה, אתם יכולים אפילו להגיד אותה בראש שלכם. אם אתם באמת רוצים להיות מסוגלים להשתמש בה בהמשך, תקליטו את המשפט בטלפון. בשלב הבא תוכלו להגיד אותה במשפטים פשוטים בשיחות עם חברים שלכם או קולגות לעבודה מולם אתם מרגישים בנוח.
בנוסף, אחד הכלים היעילים ביותר להרגיל את המוח שלנו לחשוב באנגלית הוא החיקוי. כך אנחנו יכולים לקלוט ולהעתיק ניואנסים של דוברי אנגלית מסביבנו או מתכנים שאנחנו צורכים כמו פודקאסטים, סדרות או סרטים. כאשר תרחיבו את המיומנויות שלכם בכל אחד מארבעת הווקטורים עליהם דיברנו, תפתחו לאט לאט את יכולת החשיבה שלכם באנגלית. זה הצעד הראשון בדרך להפוך לדוברי אנגלית.
רוצים לדעת עוד על השיטה שלנו? צפו בסרטון ההדרכה החינמי שלנו.
חושבים שהתוכנית מתאימה עבורכם? קבעו שיחת התאמה עם אחד המאמנים או המאמנות שלנו.